פיצויים בסך 200,000 ש"ח לנפגעת עם פוליסת השתתפות עצמית

ב׳, רוכב אופנוע, נפגע בשנת 2019 בתאונת דרכים. כשנה לאחר התאונה הוגשה תביעה נגד המבטחת, הפול.

בתשובתה הראשונית טענה המבטחת כי מדובר בפוליסה הכוללת השתתפות עצמית בסך 25,000 ש״ח, וכי התובע היה בן 67, ללא הפסדי שכר של ממש, ולכן הצעת הפשרה מטעמם הועמדה על 42,000 ש״ח בלבד.

עמדתנו הייתה כי אין להסתפק בקריאת נזק צרה ומצומצמת, וכי יש לבחון את התמונה הראייתית, הרפואית והתפקודית במלואה. בהתאם לכך, ההצעה נדחתה והתיק המשיך להתנהל.

לאחר דחיית ההצעה הראשונית, ההליך המשפטי נמשך. במהלך ניהול התיק מונה מומחה רפואי, והתמונה הראייתית התחדדה.

בחלוף כשנתיים נוספות, ולאחר מיצוי שלבי ההליך הרלוונטיים, הסתיים התיק בפשרה בסך 200,000 ש״ח, וזאת מעבר להשתתפות העצמית.

• אין למהר להסיק כי הצעת הפשרה הראשונה משקפת את השווי האמיתי של התיק.
• גם כאשר קיימת השתתפות עצמית, עדיין עשוי להיוותר פער משמעותי לטובת הנפגע.
• גיל הנפגע או היעדר הפסדי שכר אינם סוגרים את הדיון בשאלת הנזק.
• מינוי מומחה רפואי וניהול ראייתי נכון עשויים לשנות באופן מהותי את הערכת התיק.
• התמדה, תיעוד, וניתוח נכון של הנזק הרפואי והתפקודי חשובים במיוחד בתיקי תאונות דרכים.

הדף הזה עשוי להיות רלוונטי במיוחד למי שנפגעו ב:

• תאונת אופנוע או קטנוע.
• תאונת דרכים עם פוליסה הכוללת השתתפות עצמית.
• מקרה שבו חברת הביטוח הציעה סכום שנראה נמוך או לא משקף.
• תיק שבו נטען כי אין הפסדי שכר ולכן אין הצדקה לפיצוי משמעותי.
• הליך שבו עולה צורך במומחה רפואי או בבחינת נזק תפקודי.