תאונת דרכים שבה נפגע אדם מפעילה בבת אחת שני מסלולים משפטיים: חובות מיידיות במקום התאונה לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, וזכות לפיצוי על נזקי הגוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת״ד). בעמוד הזה ריכזנו את לשון החוק כפי שהיא: מה חייב לעשות נהג או נוסע ברכב המעורב בתאונה, מי מפצה את הנפגעים (נוסעים, הולכי רגל, תאונה עם כמה רכבים), מתי פונים לקרנית, ומה צריך לדעת על תשלום תכוף והתיישנות.
בקצרה
במקום התאונה: לעצור, לא להזיז את הרכב, להגיש עזרה, להזעיק מד״א ומשטרה, להמתין ולמסור פרטים (תקנה 144). הפקרה היא עבירה פלילית חמורה (סעיף 64א לפקודה). לגבי הפיצויים: האחריות מוחלטת, בלי צורך להוכיח אשמה (סעיף 2(ג)). נוסע תובע את מבטח הרכב שבו נסע; הולך רגל בתאונה עם כמה רכבים יכול לתבוע כל אחד מהם (סעיף 3). כשאין מבטח לתבוע, נכנסת קרנית (סעיף 12).
החובות במקום התאונה: תקנה 144 לתקנות התעבורה
תקנה 144 מפרטת מה חייב לעשות נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נהרג או נפגע אדם. אלה עיקרי לשונה:
(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה: (1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר; (2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד – (א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע; (ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו; (ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש; (ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים; [...]
(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה [...]
תקנות התעבורה, התשכ״א–1961, תקנה 144(א)
לפי פסקה (3) של אותה תקנה, הנהג חייב למסור לשוטר, לנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב בתאונה את שמו ומענו, מספר רישיון הנהיגה, מספר הרישום של הרכב ושם בעליו, ולהציג לפי דרישה את תעודת הביטוח. את הפרטים האלה כדאי לרשום גם כנפגע: בלעדיהם קשה לזהות את המבטח שיש לתבוע.
הפקרה: העבירה הפלילית
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
פקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיף 64א(ב)–(ג)
החובה אינה רק של הנהג. לפי סעיף 64א1 לפקודה, נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה ולהזעיקם בהקדם האפשרי, אלא אם הנהג עצר והזעיק עזרה. הוראה זו אינה חלה על קטין שטרם מלאו לו 16.
מי מפצה את הנפגעים: אחריות מוחלטת
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו שואל מי אשם. מי שמשתמש ברכב חייב לפצות את הנפגע, והאחריות מכוסה בביטוח החובה של הרכב:
2. (א) המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. [...]
(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, סעיף 2
תאונה עם כמה כלי רכב: נוסעים והולכי רגל
כשמעורבים בתאונה כמה רכבים, החוק קובע מי מפצה כל נפגע:
3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
(ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 3(א)–(ב)
- נוסע (וגם הנהג עצמו) תובע את מבטח החובה של הרכב שבו נסע, גם אם הנהג השני אשם.
- הולך רגל שנפגע בתאונה עם כמה רכבים רשאי לתבוע כל אחד מהנוהגים (ומבטחיהם), יחד ולחוד. חלוקת התשלום ביניהם היא עניין שלהם.
- אופנוע ורכב אחר: סעיף 3(ג) מחייב את מבטחי הרכב האחר להשתתף ב־75% מהפיצויים שמשלמים מבטחי האופנוע. זהו הסדר בין המבטחים; הוא אינו משנה את זהות הגורם שהנפגע תובע.
בע״א 8090/16 אוחנה נ׳ פלונית (22.10.2018) ציטט בית המשפט העליון את סעיף 3(ב), והבהיר שכאשר בתאונה מעורבים רכב לא מבוטח ורכב מבוטח, ולנפגע עילה נגד שניהם, חובת הפיצוי מוטלת במלואה על מבטחת הרכב המבוטח (פס׳ 4–5).
מתי פונים לקרנית
«קרנית» היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. היא אינה מבטח רגיל: היא נכנסת רק כשאין לנפגע מבטח לתבוע.
12. (א) תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה: (1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע; (2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; [...] (3) המבטח נמצא בפירוק.
(ב) במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח [...]
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 12(א)–(ב)
בע״א 8090/16 נקבע שבמצב שבו מעורב בתאונה גם רכב מבוטח, «לא ניתן לתבוע את קרנית, שכן תפקידה הוא שיורי לחברות הביטוח המסחריות» (פס׳ 5, בהפניה לע״א 9096/11 קרנית נ׳ ג׳בארין, פס׳ 12). לכן במקרה של «פגע וברח» או רכב לא מבוטח, הבירור הראשון הוא אם היה מעורב רכב מבוטח נוסף.
מי אינו זכאי לפיצויים לפי החוק
סעיף 7 מונה נפגעים שאינם זכאים לפיצויים לפי החוק, ובהם: מי שגרם לתאונה במתכוון; מי שנהג ברכב ללא רשות (וכן מי שהיה ברכב ביודעו זאת); מי שנהג בלי רישיון נהיגה (למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או הגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל); מי שהרכב שימש לו לביצוע פשע; ומי שנהג ללא ביטוח או כשהביטוח לא כיסה את השימוש.
שני סייגים חשובים: לפי סעיף 7א, מי שנהג בהיתר מהבעלים ולא ידע (ולא היה סביר שיידע) שאין ביטוח, זכאי לתבוע מקרנית. לפי סעיף 7ב, התלויים בנפגע זכאים לתבוע גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי.
ייחוד העילה
8. (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה [...] לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על־ידי אדם אחר במתכוון.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 8(א)
המשמעות: על נזק גוף בתאונת דרכים תובעים לפי חוק הפיצויים בלבד, ולא בעילת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.
תשלום תכוף: כסף לפני סוף התיק
5. (ב) מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב – (1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים; (2) תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו [...]
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 5(ב)
תשלום תכוף הוא מקדמה על חשבון הפיצויים, לא תוספת. מי שהוצאות הטיפול או אובדן ההכנסה מכבידים עליו לא חייב לחכות לפסק הדין.
מעשי: מה לאסוף והתיישנות
- פרטי כל הרכבים והביטוחים: מספרי רישוי, שמות הנהגים, תעודות ביטוח חובה (תקנה 144(א)(3)).
- אישור משטרה על הדיווח, ושמות עדים ופרטי קשר.
- תיעוד רפואי מהיום הראשון: מד״א, חדר מיון, קופת חולים, אישורי מחלה.
- קבלות על הוצאות רפואיות ונסיעות, ומסמכי שכר לפני התאונה ואחריה.
- תאונת עבודה בדרך: אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או ממנה, ייתכן שיש גם זכויות בביטוח הלאומי. כדאי לבדוק את שני המסלולים יחד.
5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים; [...]
10. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.
חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958, סעיפים 5 ו־10
להמשך: כמה פיצויים מגיעים בתאונת דרכים · כאב וסבל ללא נכות · מחשבון כאב וסבל · עורך דין תאונות דרכים
שאלות נפוצות — תאונת דרכים עם נפגעים
מה חייב נהג לעשות אחרי תאונת דרכים עם נפגעים?
מי משלם פיצויים לנוסע שנפגע?
הולך רגל נפגע משני רכבים — את מי תובעים?
מתי פונים לקרנית?
האם צריך להוכיח מי אשם בתאונה?
מה זה תשלום תכוף?
עד מתי אפשר להגיש תביעה?
מקורות
חקיקה
- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, ס״ח תשל״ה, 234 — סעיפים 2, 3, 5, 7, 7א, 7ב, 8, 12. נוסח מעודכן (ויקיטקסט) · נוסח (המוסד לביטוח לאומי)
- פקודת התעבורה [נוסח חדש] — סעיפים 64א, 64א1. נוסח מעודכן (ויקיטקסט)
- תקנות התעבורה, התשכ״א–1961 — תקנה 144. נוסח מעודכן (ויקיטקסט)
- חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958, ס״ח תשי״ח, 112 — סעיפים 5, 10. נוסח מעודכן (ויקיטקסט)
פסיקה (בית המשפט העליון)
- ע״א 8090/16 אוחנה נ׳ פלונית (22.10.2018) — סעיף 3(ב); חבות מבטח הרכב המבוטח כשמעורב גם רכב לא מבוטח; תפקידה השיורי של קרנית (פס׳ 4–5). נוסח פסק הדין
- ע״א 9096/11 קרנית — קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ׳ ג׳בארין (10.7.2012), פס׳ 12 — כפי שצוטט בע״א 8090/16, פס׳ 5.
הציטוטים הועתקו מהנוסחים שבקישורים ונבדקו ב־12.10.2026. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי בנסיבות הספציפיות.