משרד עורכי דין אריאל פרייברג ושות׳ · מדריך לנפגעים

כאב וסבל ללא נכות

PAIN & SUFFERING WITH 0% DISABILITY

גם כשהמומחה קבע 0% נכות צמיתה, החוק אינו סוגר את הדלת: ימי אשפוז, תקנה 2(ב), נכות זמנית והפסדים בתקופת ההחלמה — עם לשון החוק והפסיקה.

  • פלת״ד: ימי אשפוז ותקנה 2(ב) — עד 10% מהסכום המקסימלי
  • נזיקין ורשלנות רפואית: הערכה אינדיבידואלית, ללא תקרה
  • הפסדי שכר, הוצאות ועזרה בתקופת ההחלמה
מאזני צדק ודופק לב — המחשה לפיצוי על כאב וסבל ללא נכות
המחשה נושאית לעמוד המדריך

«לא נקבעה לי נכות — אז אין לי תביעה?» זו אחת השאלות הנפוצות אחרי תאונת דרכים, תאונה או טיפול רפואי כושל. התשובה המשפטית אינה «כן» או «לא» אחד: היא תלויה בשאלה באיזה מסלול נמצא התיק — חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת״ד), שבו הפיצוי על כאב וסבל מחושב לפי נוסחה קבועה, או דיני הנזיקין הכלליים (רשלנות רפואית, תאונות בשטח ציבורי, תאונות עבודה מול צד שלישי), שבהם בית המשפט מעריך את הנזק באופן אינדיבידואלי. בעמוד זה ריכזנו את לשון החוק והתקנות כפי שהיא, את הלכות בית המשפט העליון הרלוונטיות, ומה אפשר לתבוע גם כשנקבעו 0% נכות צמיתה.

בקצרה

בפלת״ד: 0% נכות ≠ 0 פיצוי. ימי אשפוז מזכים לפי תקנה 2(א)(1); ואם אין אשפוז וגם אין נכות — תקנה 2(ב) מאפשרת פיצוי עד 10% מהסכום המקסימלי, לפי שיקול דעת. בנזיקין כללי אין נוסחה ואין תקרה: בית המשפט מעריך את הכאב, הסבל ואובדן הנאות החיים — כולל בתקופות נכות זמנית. בשני המסלולים ניתן לתבוע גם נזקי ממון (הפסדי שכר בתקופת ההחלמה, הוצאות רפואיות ונסיעות) — אם הוכחו.

מה זה «נזק שאינו נזק ממון»?

פקודת הנזיקין מגדירה «נזק» באופן רחב, הכולל גם פגיעה ב«נוחות» וב«רווחה גופנית» — ולא רק הפסד כספי. מנגד, «נזק ממון» הוא רק הפסד או הוצאה שניתן לשום בכסף ולפרט:

”נזק“ – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם־טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;

”נזק ממון“ – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;

פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 2 (דמ״י תשכ״ח, 266)

«כאב וסבל» הוא הכינוי המקובל לנזק שאינו נזק ממון. בית המשפט העליון הבהיר שבישראל ראש נזק זה כולל גם את אובדן הנאות החיים: «הערכת הפיצויים בגין אב הנזק של כאב וסבל (הכולל בישראל גם אבדן הנאות החיים) היא אחת המשימות הקשות ביותר בהערכת הפיצוי» (ע״א 357/80 נעים נ׳ ברדה, פ״ד לו(3) 762, פסקה 58 לפסק דינו של השופט ברק).

תאונת דרכים (פלת״ד): הנוסחה שבחוק ובתקנות

בתאונת דרכים חלות על הפיצוי הוראות פקודת הנזיקין, בכפוף לסייגים שבחוק הפלת״ד. הסייג המרכזי לענייננו הוא התקרה לנזק שאינו נזק ממון:

(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.

(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, סעיף 4(א)(3) ו־4(ב) (ס״ח תשל״ה, 234)

מכוח סעיף 4(ב) הותקנו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל״ו–1976 (ק״ת תשל״ו, 2706). זו לשון תקנה 2:

2. (א) בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה:

(1) שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה;

(2) אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לענין זה, ”אחוזי הנכות“ – כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956.

(ב) לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.

תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל״ו–1976, תקנה 2

3. אירעה התאונה למי שמלאו לו ביום התאונה שלושים שנה, יוקטן סכום הפיצויים לפי תקנה 2(א)(2) באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל לשלושים שנה.

שם, תקנה 3

מה זה אומר כשנקבעו 0% נכות?

0% נכות + ימי אשפוז

רכיב הנכות (תקנה 2(א)(2)) מתאפס, אבל רכיב האשפוז נשאר: 0.2% (שני פרומיל) מהסכום המקסימלי לכל יום אשפוז «בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה». הפחתת הגיל של תקנה 3 חלה, לפי לשונה, רק על רכיב הנכות — לא על ימי האשפוז.

0% נכות ובלי אשפוז

הנפגע «לא היה זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א)», ולכן חלה תקנה 2(ב): סכום שהוסכם או שייפסק, עד 10% מהסכום המקסימלי. זו תקרה, לא תעריף — הסכום בפועל תלוי בחומרת הפגיעה, משך הטיפולים ותקופת אי־הכושר, וברוב המקרים נמוך בהרבה מהתקרה.

נכות נמוכה (למשל 2%–5%)

לפי ההלכה, אם הפיצוי לפי תקנה 2(א) נמוך מ־10% מהסכום המקסימלי ואינו מכסה כראוי את הנזק, בית המשפט רשאי להשלים אותו עד 10% בסך הכול. אם הפיצוי לפי 2(א) כבר מגיע ל־10% ומעלה — אין תוספת לפי 2(ב).

ההלכה המנחה בעניין תקנה 2(ב) נקבעה בע״א 284/88 גבאי נ׳ פוגל, פ״ד מו(4) 837 (1.10.1992; השופטים ד׳ לוין, ג׳ בך, א׳ מצא):

«תקנה 2(ב), למרות ניסוחה הלא ברור, משאירה לבית המשפט שיקול דעת לקבוע כי במקרים בהם שעור הנכות שבבסיס התביעה לפי תקנה 2(א) אינו מגיע לכדי 10% מהסכום המקסימלי, ואין בסכום זה כדי להוות כיסוי הולם לנזק הלא ממוני שנגרם לנפגע יש להגדיל את סכום הפיצויים עד לשיעור הכולל של 10% מהסכום המקסימלי.» (פסקה 14)

«תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) [...] ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום.» (פסקה 15)

בית המשפט העליון גם הסביר מדוע בפלת״ד אין בוחנים את הסבל האישי: «על בית המשפט להיזקק למודדים אוביקטיביים-טכניים שקבע מחוקק המשנה – ימי אישפוז ואחוזי נכות (תוך הפחתה בשל גיל) – ולקבוע על פיהם את פריטי הנזק הזה» (ע״א 235/78, פ״ד לג(1) 346, 349, כפי שצוטט בע״א 357/80 נעים נ׳ ברדה, פסקה 14).

נזיקין כללי ורשלנות רפואית: אין נוסחה, אין תקרה

מחוץ לפלת״ד, הפיצוי על כאב וסבל אינו קשור לטבלה. העיקרון המנחה הוא השבת המצב לקדמותו:

«העקרון שעל פיו נפסקים פיצויים בנזיקין ידוע ומקובל. זהו העקרון של השבת המצב לקדמותו. על פיו על המזיק ליתן לניזוק אותו סכום אשר באמצעותו יועמד הניזוק, ככל האפשר, באותו מצב בו הוא היה נתון אילמלא בוצע כלפיו מעשה נזיקין.»

ע״א 357/80 נעים נ׳ ברדה, פ״ד לו(3) 762, 772–773 (פסקה 10), 14.7.1982

ובאותו פסק דין: «על פי דיני הנזיקין נעשית הערכה זו [של כאב וסבל] על בסיס אינדיבידואלי, ולא על בסיס מכני» (פסקה 14). המשמעות המעשית: גם כשמומחה קובע 0% נכות צמיתה, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי על הכאב והסבל שהיו בפועל — תקופת הכאבים, אשפוז, ניתוחים, טיפולים, פיזיותרפיה, תקופות נכות זמנית ואי־כושר, הפגיעה בשגרה ובהנאות החיים, והחרדה שנלוותה לטיפול. אחוז הנכות הוא נתון חשוב, אך אינו הנתון היחיד.

שני תנאים מהפקודה עצמה חשובים כאן: הפיצוי ניתן רק על נזק «שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע» (סעיף 76(1)), ובנזק ממון — רק אם פורט בכתב התביעה:

76. פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם –

(1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;

(2) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 76

בתביעת נזיקין כללית יש להוכיח גם אחריות (למשל רשלנות) וקשר סיבתי — בניגוד לפלת״ד, שבו האחריות מוחלטת. בתיקי רשלנות רפואית נדרשת כמעט תמיד חוות דעת רפואית כבר בהגשת התביעה.

מה עוד אפשר לתבוע כשנקבעו 0% נכות

מה בדרך כלל לא ייפסק בהיעדר נכות צמיתה: הפסד השתכרות לעתיד ועזרה לעתיד — אלא אם יש ראיה לפגיעה מתמשכת למרות 0% (למשל מגבלה תפקודית שלא באה לידי ביטוי באחוזים).

מעשי: תיעוד, התיישנות, ומתי כדאי לתבוע

5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים; [...]

10. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.

חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958, סעיפים 5 ו־10 (ס״ח תשי״ח, 112)

תקופת ההתיישנות מתחילה «ביום שבו נולדה עילת התובענה» (סעיף 6). יש חריגים (למשל נזק שהתגלה מאוחר) — כדאי לבדוק מוקדם ולא לסמוך על חישוב עצמי.

מתי זה משתלם? כשהיו ימי אשפוז, תקופת אי־כושר ממושכת, הפסדי שכר מתועדים או הוצאות של ממש. כשהפגיעה קלה וחלפה מהר, הפיצוי לפי תקנה 2(ב) עלול להיות צנוע, ושווה לשקול זאת מול עלויות ההליך. בדיקה מקדימה של התיק עונה על השאלה הזו.

בלי הבטחת תוצאה

הסכומים נקבעים בכל תיק לגופו. העמוד מסביר את הדין ואינו ייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ ראשוני במשרד ללא התחייבות.

שאלות נפוצות — כאב וסבל ללא נכות

האם מגיע פיצוי על כאב וסבל אם נקבעו 0% נכות?
כן, במקרים רבים. בתאונת דרכים, ימי אשפוז מזכים בשני פרומיל מהסכום המקסימלי לכל יום (תקנה 2(א)(1)), ואם לא היה אשפוז — בית המשפט רשאי לפסוק עד 10% מהסכום המקסימלי לפי תקנה 2(ב). בנזיקין כללי ורשלנות רפואית בית המשפט מעריך את הכאב והסבל בפועל, ללא נוסחה.
כמה מקבלים על כל יום אשפוז בתאונת דרכים?
שני פרומיל (0.2%) מהסכום המקסימלי לכל יום אשפוז בבית חולים או במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה. הסכום המקסימלי צמוד למדד, ולכן הסכום בשקלים משתנה; הפחתת הגיל של תקנה 3 חלה רק על רכיב הנכות.
מה זה תקנה 2(ב) ומתי היא חלה?
תקנה 2(ב) חלה כשהנפגע אינו זכאי לפיצוי לפי הנוסחה (אין אשפוז ואין נכות צמיתה), או כשסבל נזק לא ממוני שהנוסחה אינה מכסה. הפיצוי הוא סכום מוסכם או שייפסק, עד 10% מהסכום המקסימלי. בע״א 284/88 גבאי נ׳ פוגל נקבע שזה חריג שיש לפרשו בצמצום, ושאם הפיצוי לפי 2(א) כבר מגיע ל־10% — אין תוספת.
האם 10% מהסכום המקסימלי ניתנים אוטומטית?
לא. 10% הם תקרה. בית המשפט קובע את הסכום לפי חומרת הפגיעה, הטיפולים ותקופת אי־הכושר, ולעיתים קרובות הסכום נמוך מהתקרה.
ברשלנות רפואית ללא נכות צמיתה — אפשר לתבוע?
כן, אם הוכחו רשלנות, קשר סיבתי ונזק. בנזיקין כללי אין תקרה ואין נוסחה: לפי ע״א 357/80 נעים נ׳ ברדה הערכת הכאב והסבל נעשית על בסיס אינדיבידואלי. תקופות נכות זמנית, ניתוחים, טיפולים וסבל בפועל נלקחים בחשבון, לצד נזקי ממון שהוכחו.
מה עוד אפשר לתבוע אם אין נכות?
הפסדי שכר בתקופת אי־הכושר, הוצאות רפואיות ונסיעות, ועזרת הזולת בתקופת ההחלמה — בכפוף להוכחה ולפירוט בכתב התביעה (סעיף 76(2) לפקודת הנזיקין). בפלת״ד חלה על הפסדי השתכרות תקרת שילוש השכר הממוצע במשק.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
תקופת ההתיישנות בתביעת נזקי גוף היא ככלל שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5–6 לחוק ההתיישנות). אצל קטין התקופה אינה נמנית עד גיל 18 (סעיף 10). יש חריגים, ולכן כדאי לבדוק מוקדם.
האם כדאי לתבוע כשהפגיעה הייתה קלה?
תלוי בתיק. כשהיו ימי אשפוז, אי־כושר ממושך, הפסדי שכר או הוצאות מתועדות — לרוב כן. כשהפגיעה חלפה מהר, הפיצוי עלול להיות צנוע. בדיקה ראשונית של המסמכים עונה על כך.

מקורות

חקיקה

  1. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, ס״ח תשל״ה, 234 — סעיפים 4, 5. נוסח מעודכן (ויקיטקסט) · פרסום ברשומות (הכנסת)
  2. תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל״ו–1976, ק״ת תשל״ו, 2706 — תקנות 1–4. נוסח (המוסד לביטוח לאומי)
  3. פקודת הנזיקין [נוסח חדש], דמ״י תשכ״ח, 266 — סעיפים 2, 76. נוסח מעודכן (ויקיטקסט)
  4. חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958, ס״ח תשי״ח, 112 — סעיפים 5, 6, 10. נוסח מעודכן (ויקיטקסט)

פסיקה (בית המשפט העליון)

  1. ע״א 357/80 נעים נ׳ ברדה, פ״ד לו(3) 762 (14.7.1982) — השבת המצב לקדמותו (פס׳ 10); הערכה אינדיבידואלית בנזיקין לעומת מודדים טכניים בפלת״ד (פס׳ 14); כאב וסבל כולל אובדן הנאות החיים (פס׳ 58). נוסח פסק הדין
  2. ע״א 284/88 גבאי נ׳ פוגל, פ״ד מו(4) 837 (1.10.1992) — פרשנות תקנה 2(ב): השלמה עד 10% בלבד; חריג שיש לפרשו בצמצום (פס׳ 14–15). נוסח פסק הדין
  3. ע״א 235/78, פ״ד לג(1) 346, 349 — מודדים אובייקטיביים בפלת״ד (מצוטט בע״א 357/80, פס׳ 14).

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

נבדוק את סיכומי האשפוז, תקופות אי־הכושר וההוצאות — בלי הבטחת תוצאה. המשרד ברמת גן; הייצוג בכל הארץ.

📞 03-7412358 💬 וואטסאפ טופס יצירת קשר
חזרה לעמוד הבית