פנייה על רשלנות רפואית באירוע מוחי מגיעה בדרך כלל אחרי אבחנה מאוחרת, המתנה ארוכה במיון, או תחושה שטיפול דחוף לא נשקל בזמן. משרד עורכי דין אריאל פרייברג ושות׳ בוחן תיקים כאלה עבור לקוחות מכל הארץ. המשרד ברמת גן, בדרך אבא הלל סילבר 7, הוא כתובת — לא גבול הייצוג.
העמוד הזה מסביר מה בודקים. הוא אינו הבטחה, ואינו מדרג תוצאות. אירוע מוחי משאיר לעיתים קרובות נכות גם כשהטיפול היה מהיר ונכון. חומרת התוצאה אינה, כשלעצמה, רשלנות.
אירוע איסכמי ודימום — למה הסיווג קובע
אירוע מוחי הוא מצב חירום. בשפה הרפואית הוא נקרא גם שבץ, או CVA. לשם המשפטי חשובות שתי צורות עיקריות, כי הטיפול בהן אינו אותו טיפול.
- אירוע איסכמי — חסימה של כלי דם במוח. בחלק מהמקרים, ורק אחרי הדמיה, נשקל טיפול שממיס קריש או מוציא אותו.
- דימום מוחי — דמם בתוך הרקמה או סביבה. טיפול שמיועד לקריש עלול להזיק כאן. ההחלטה אחרת.
לכן צילום או בדיקת דימות לפני החלטה על טיפול דחוף אינם שלב טכני. בלי לדעת אם מדובר בחסימה או בדימום, אי אפשר לומר שטיפול מסוים היה נכון או אסור. טעות בסיווג נבדקת מול מה שהיה כתוב באותה שעה, לא מול האבחנה שהתבררה ימים אחר כך.
סימנים שמוכרים לציבור — חולשת פנים או יד, דיבור משובש, הופעה פתאומית — עוזרים לזהות חירום. הם אינם יסוד של עוולה, ואינם מחליפים בדיקה.
מה קוראים ברשומה
העילה היא עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, לא חוק פיצויים נפרד. ארבעת הרכיבים — חובת זהירות, הפרה, קשר סיבתי ונזק — מוסברים בעמוד רשלנות רפואית. באירוע מוחי הם נשענים על רצף זמנים שאפשר לקרוא במסמכים.
- מתי הופיעו התסמינים, או מתי לאחרונה היה האדם ידוע כתקין — לא רק מתי הגיע לבית החולים
- שעת ההגעה, ומה נבדק בבדיקה הנוירולוגית
- מתי בוצעה הדמיה ומה נכתב בה: חסימה, דימום, או ממצא שלא הכריע
- אם נשקל טיפול דחוף, מה הוחלט, ומה הנימוק כשלא ניתן
- אם הייתה העברה למרכז אחר: מתי הוחלט, מתי יצא, מתי התקבל
- ניטור אחרי הטיפול או אחרי ההחלטה שלא לטפל: לחץ דם, החמרה, דימום
לפי סעיף 17 לחוק זכויות החולה יש חובה לתעד את מהלך הטיפול, ולפי סעיף 18 למטופל זכות לקבל העתק. רשומה חסרה אינה, כשלעצמה, הוכחת רשלנות. כשהמוסד חייב היה לתעד ולא תיעד, בית המשפט רשאי בנסיבות המתאימות להעביר אליו את הנטל בעובדות שהרשומה הייתה אמורה לברר. את הכלל הזה מיישמים על המסמך החסר, לא על כל תיק.
דפוסים שבודקים — לא תוצאות מובטחות
אלה שאלות שחוזרות בפניות על אירוע מוחי. אף אחת מהן אינה עילה סגורה.
איחור בזיהוי
תסמינים שיוחסו לכאבי ראש, לסחרחורת, לחרדה או לשכרות, בלי בדיקה דחופה שהתמונה חייבה. איחור כשלעצמו אינו רשלנות. השאלה היא אם רופא סביר באותה מסגרת, עם מה שהיה ידוע אז, היה בודק, מצלם או מזמין ייעוץ נוירולוגי קודם — ואם האיחור קשור לנזק או לקיפוח סיכוי ממשי לתוצאה טובה יותר.
הדמיה והעברה
המתנה ארוכה לבדיקה, פענוח שלא נמסר למי שמטפל, או השארת אדם במוסד שאינו ערוך לטיפול שהפרוטוקול מייעד למרכז אחר, בלי לתעד למה. כשל בהעברה יכול להיות של המוסד, לא רק של רופא אחד. גם הוא צריך הוכחה.
טיפול בחלון, או הימנעות ממנו
מתן טיפול שממיס קריש כשההדמיה מראה דימום, או כשיש התוויית־נגד שנרשמה ולא נשקלה. ולצד זה: אי־מתן טיפול בלי נימוק, כשהרשומה מראה שהאדם היה בתוך הפרוטוקול. שתי הטענות הפוכות. את שתיהן בודקים מול מה שהיה כתוב, לא מול התוצאה.
מעקב אחרי ההחלטה
החמרה במיטה שלא נבדקה, לחץ דם מחוץ לטווח שנקבע, או סיבוך של דימום אחרי טיפול שלא זוהה. סיבוך מוכר יכול להתרחש גם בטיפול זהיר. השאלה היא התגובה אליו.
חלון טיפולי אינו שעון משפטי
בפרוטוקולים רבים של אירוע איסכמי נדון טיפול תוך־ורידי ממיס קריש עד כ־4.5 שעות מהרגע האחרון שבו האדם היה ידוע כתקין, ורק כשאין התוויית־נגד. בחלק מהמרכזים נשקלת הוצאת קריש בצנתור בחלון ארוך יותר, לפי ההדמיה ולפי הפרוטוקול שבתוקף. השעות האלה משתנות עם הידע ועם מצבו של החולה. הן אינן סעיף בפקודת הנזיקין. מי שעמד בחלון לא חסין, ומי שחרג ממנו לא התרשל — אלא אם רופא סביר היה נוהג אחרת, והסטייה קשורה לנזק.
חוות דעת
בית המשפט אינו קובע סטנדרט נוירולוגי מעיון כללי. ככלל נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום שבו נטענת הסטייה — לרוב נוירולוגיה או רפואה דחופה, לפי השאלה. אורתופד אינו מחליף את זה. חוות הדעת מתארת את הסטנדרט בזמן הטיפול, את הסטייה הנטענת ואת הקשר לנזק. היא אינה אחוז נכות של ועדה בביטוח לאומי. פירוט: חוות דעת רפואית.
לעיתים הטענה אינה שהאירוע המוחי נגרם בבית החולים, אלא שאיחור צמצם סיכוי ממשי לתוצאה טובה יותר. גם את זה מוכיחים בחוות דעת. לא מניחים אותו מעצם החומרה, ואין בעמוד זה שיעור או אחוז מוכן.
ביטוח לאומי אינו תחליף
אחרי אירוע מוחי אפשר לעמוד בכמה מסלולים במקביל. הם שואלים שאלות שונות.
- ביטוח לאומי — נכות כללית, שירותים מיוחדים, ולעיתים גמלת סיעוד, לפי תנאי החוק ובלי הוכחת רשלנות. אחוז בוועדה אינו קובע אם הייתה סטייה בטיפול.
- תביעת רשלנות — נגד המטפל או המוסד, ולמעשה לעיתים קרובות מול המבטח שלהם. תיק בביטוח לאומי אינו סוגר אותה ואינו מוכיח אותה.
- תביעת סיעוד — אם נשארה תלות בתפקוד, פוליסה פרטית נבחנת לפי הגדרת המצב הסיעודי בחוזה, לא לפי השאלה אם רופא התרשל. עורך דין סיעוד ותביעות סיעוד.
תגמולים בגין אותו נזק מובאים בחשבון בפיצוי האזרחי, כדי שלא ישולם פעמיים על אותו ראש. לפני שמדברים על סכום, קובעים איזה חוק חל ונגד מי. בעמוד זה אין סכומים.
התיישנות
התקופה הרגילה היא שבע שנים. אם הנזק לא התגלה ביום שנגרם, סעיף 89 לפקודת הנזיקין מונה את השנים מיום הגילוי, בכפוף לתקרה של עשר שנים מיום אירוע הנזק. בקטין, התקופה עד גיל 18 בדרך כלל אינה נמנית. מכתב לבית החולים אינו עוצר את המרוץ. את התאריך מחשבים מהמסמכים, לא מהעמוד. הפירוט, כולל ההבדל בין גילוי הנזק לבין גילוי הקשר לטיפול, בעמוד רשלנות רפואית.
איך המשרד ניגש לתיק
משרד עורכי דין אריאל פרייברג ושות׳ הוא משרד בוטיק לנזקי גוף. את התיק מנהלים עורכי הדין של המשרד. אין בעמוד זה הבטחה לתוצאה, ואין דירוג. קודם קוראים את הרשומה, כולל האפשרות שאין עילת רשלנות ויש מסלול אחר — ביטוח לאומי או תביעת סיעוד.
הייצוג אינו מוגבל לעיר המשרד. פגישה ראשונה יכולה להיות במשרד ברמת גן או בתיאום מרחוק. המשרד ברמת גן · למה לבחור במשרד · צור קשר.